"ראייה ירודה" הוא מונח נפוץ, לתיאור ראייה לקויה, אשר אינה יכולה להיות מתוקנת באופן מלא על ידי משקפיים ועדשות מגע.
לאדם עם ראייה ירודה, בדרך כלל יש אבדן של חדות ראייה מרכזית או ראייה היקפית ("שדה ראייה"), המפריעים ליכולתו לנהל פעולות יום-יומיות, כגון קריאה, נהיגה, התמצאות, עבודה מציאת חפצים וכו'.
שיקום ראייה ירודה
מושג המתייחס לתהליך שבו אדם עם ראייה ירודה (לקויה), לומד לעשות את השימוש המרבי בראייה שכן נותרה לו, על מנת לקיים אורח חיים עצמאי ובטיחותי ככל הניתן. ראייה זו קרויה לעתים גם ראייה שיורית (Residual vision).
במקרים מסוימים, אנשים עם ראייה ירודה זכאים ל"תעודת עיוור". בארצות הברית, אדם עם ראייה של 6/60 או גרוע מכך בעין הטובה, מוגדר כעיוור על פי החוק.
בישראל, לעומת זאת, הקריטריון קשוח הרבה יותר ונדרשת ראייה של 6/120 (3/60) על מנת לקבל תעודת עיוור. כלומר, אותו אדם המוגדר בארצות הברית כעיוור, יכול להיות שלא יוגדר כעיוור בישראל.
זכאות נוספת לתעודת עיוור, מגיעה מהצטמצמות של שדה הראייה לפחות מעשר מעלות, אשר נמדדות ממרכז שדה הראייה. תהליך קבלת תעודת העיוור עלול להמשך זמן רב, ונדרש לכך "רופא אמון". כלומר, לא כל אופטומטריסט או רופא עיניים יכול לחתום על תעודת עיוור, אף על פי שהוא כן יכול לחוות את דעתו הלא מחייבת, שאדם מסוים זכאי לכך, והמליץ לו לפתוח בהליכים. כל אחד ממכוני השיקום לראייה ירודה, יכול להוות נקודת פתיחה טובה לתהליך הוצאת תעודת עיוור.
חשוב לזכור, ששיקום ראייה אינו מיועד רק למי שמוגדר על פי החוק כעיוור, אלא גם לאחרים אשר הראייה הירודה שלהם הביאה למגבלה ראייתית קלה עד בינונית. לדוגמא, גם אדם הרואה 6/12 עד 6/30 יכול להזדקק לאביזרי ראייה שונים. דווקא במקרים האלה, קל יחסית לעזור למטופל.
הקבוצה הגדולה ביותר, הזקוקה לשירותי שיקום ראייה, היא אנשים הסובלים מניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD), מכיוון שהבעיה העיקרית ב AMD היא ירידה בראייה המרכזית, אסטרטגיית השיקום למטופלים עם AMD תתרכז בהדרכה ואימון מטופלים להיעזר בראייה ההיקפית שלהם, על מנת להתגבר על הפגם במרכז הראייה.
שיטות אלו, אינן מחזירות את הראייה למצב נורמאלי. במקום זאת, שיטות אלו מיועדות לניצול שטח הראייה מסביב לפגם הראייה, או בראייה ההיקפית, כך שאדם יוכל לבצע פעילויות אשר קודם לכן היו בלתי אפשריות או קשות במיוחד.
מי מספק שירותי שיקום ראייה ירודה?
שירותי שיקום ראייה ירודה יכולים להנתן על ידי מגוון רחב של אנשי מקצוע, אשר לעתים קרובות עובדים יחדיו כצוות. צוותים אלו, יכולים לכלול רופא עיניים, אופטומטריסטים, מרפאים בעיסוק ומדריכי שיקום אשר עברו הכשרה מיוחדת בשיקום ראיה.
פסיכולוגים ועובדים סוציאלים יכולים לסייע גם כן, במיוחד במקרים בהם יש קושי להסתגל לירידה בראייה, התמודדות עם המצב החדש או קשיים משפחתיים.
אילו שירותים ניתן לספק לחולי ראייה ירודה?
הגדלה
זכוכיות מגדלת ואביזרי ראייה נוספים, גורמים לדבר שאתה מסתכל עליו, להיראות גדול יותר. עם זאת, הם אינם משפרים את הראייה עצמה, לאדם הסובל מ AMD.
אביזרי הגדלה פופולאריים הם מיקרוסקופים, זכוכיות מגדלת ידניות, זכוכיות מגדלת ניצבות, טלסקופים וטלוויזיות במעגל סגור (טמ"ס).
מגוון רחב של אביזרים יכול לסייע בקריאה. הם ניתנים לאחר הערכה של יכולות הראייה של המטופל, על מנת לוודא את צרכי הראייה העיקריים שלו. למרות שמגוון רחב של האביזרים יכולים להימכר ללא מרשם אופטומטריסט מומחה, אנו ממליצים לאנשים עם AMD כן לעבור בדיקה, על מנת להתייעץ לגבי המגוון הקיים והמוצרים המומלצים לכל אחד. חשוב מאד, לא למהר לקנות מכשיר יקר, אשר אחר כך יסתבר כלא מועיל וככזה שלא ניתן להחזיר אותו במקרה הצורך בחזרה לחנות.
אימון והדרכה של אביזרים אלו גם כן קריטי, על מנת להגיע לשימוש אפקטיבי בהם.
אימון ראייה היקפית
מכיוון שלאנשים עם ראייה ירודה יש ראייה מרכזית מופחתת, במקרים רבים הם יכולים ללמוד להיעזר בראייה הצדית (היקפית) שלהם.
אימון ראייה היקפית, הוא מתן תרגילי עיניים מיוחדים לכל מטופל, על מנת למצוא את האזור בראייה היקפית שבו הם רואים הכי טוב, וללמוד להתבונן דרכו, על מנת להשיג ראייה היקפית.
אימון ראייה היקפית, הוא מתן תרגילי עיניים מיוחדים לכל מטופל, על מנת למצא את האיזור בראייה ההיקפית שבו הם רואים הכי טוב, וללמוד להתבונן דרכו על מנת להשיג ראייה מירבית.
הסתגלות סביבתית
ישנו מגוון רחב של אביזרים אופטיים ולא אופטיים, שרופא או מומחה בשיקום ראייה ירודה יכול להמליץ עליהם, לאחר שיחה עם המטופל על סביבת המגורים והעבודה שלו. בכלל זה, יכולים להכלל שיפורי תאורה, הדגשת עצמים בסביבה על ידי התאמת הצבע, הקונטרסט וכו'.
ישנם גם אביזרים המסייעים לבצע פעילויות מסויות כגון כתיבת צ'קים, שימוש בטלפון, קניות, פעילות של טיפול עצמי וכו'. ניתן גם לקבל הצעות על דרכים לשפר את הבטיחות בבית, בהתחשב במגבלות הראייה של המטופל.
התמצאות ותנועה
התמצאות מתייחסת למודעות של אדם לסביבתו, ותנועה מתייחסת ליכולת לנוע בצורה יעילה ובטוחה ממקום אחד למקום אחר. מיומנויות אלו, יכולות להשתפר לעתים, על ידי הדרכה מקצועית מיוחדת. האנשים שהכי סביר שיפיקו תועלת מהדרכה זו, הם מטופלים עם מקרי עיוורון או ראייה ירודה שחלו לאחרונה, ובכלל זה חלק מהמטופלים עם AMD. הדרכה זו, יכולה לכלול שימוש במקל נחייה. מקל הנחייה סורק בצורה שיטתית של הלוך ושוב את השטח שממול כבד הראייה, על מנת לגלות מכשולים ושינויים בשטח שהם הולכים עליו (שפת מדרכה, בורות, מדרגות וכו'). המקל גם מאפשר לאחרים לדעת שמי שמשתמש במקל הוא כבד ראייה, ובכך נהגים והולכי רגל יכולים להתחשב באדם כבד הראייה. השימוש במקל לתנועה, הוא מיומנות מתקדמת, הדורשת תכנית הדרכה.
שיטה נוספת לשיפור התנועתיות קרויה ראייה מודרכת. פציינטים רבים עם AMD יכולים להפיק תועלת משיטה זו. האדם לקוי הראייה, אוחז את יד המוביל בזרוע שלו, מעט מעל המרפק, והולך מעט מאחור ולצד האדם המוביל אותו. העוקב, יכול כך לחוש את התנועה של המוביל ולשפר את יכולת התנועה שלו בסביבה. המוביל יכול גם לתת רמזים בקול רם, כמו "אנחנו מתקרבים לשפת מדרכה". טכניקה זו, שימושית במיוחד בסביבות לא מוכרות, וניתן ללמוד אותה בקלות בעזרת אנשי מקצוע.
אנשים עם ראייה ירודה נעזרים בכלבי נחייה רק לעתים נדירות. גם כלב הנחייה וגם כבד הראייה חייבים לקבל אימון מקיף, על מנת שההסתייעות תהיה אפקטיבית. כלבי הנחייה לומדים מיומנויות בסיסיות, כמו המנעות ממכשולים וחצייה של רחובות, אך הם אינם מסוגלים להדריך את האדם העיוור באופן עצמאי לחלוטין, והם עוקבים אחר ההוראות של האדם העיוור. על מנת לקבל כלב נחייה, על האדם להיות בעל תעודת עיוור, ולהיות מסוגל לספק לכלבו פעילות גופנית, האכלה, ניקיון וטיפול וטרינרי נאותים. מכיוון שראייה ירודה בדרך כלל לא פוגעת בראייה ההיקפית, לרוב חולי הראייה הירודה לא נדרש כלב נחייה על מנת לנוע בצורה בטוחה יחסית.
שירותים פסיכולוגיים וסוציאליים
לאבדן ראייה, יכולים להיות מגוון השפעות על חיי היום יום של המטופל, וכתוצאה מכך אנשים עם ראייה מוגבלת, ייתכן ויצטרכו הדרכה או סיוע בהסתגלות לאבדן הראייה. אנשים עם AMD, הסובלים מירידה בראייה התפקודית, עלולים להפוך לכעוסים, מדוכאים, מתוסכלים או פשוט להכחיש את השינויים שהם חווים. מטופלים החווים רגשות אלו, כדאי שיעברו הערכה אצל איש מקצוע רלוונטי, ובמקרה הצורך גם לקבל טיפול. קבוצות תמיכה לאנשים עם AMD או ראייה ירודה, יכולים גם כן להיות לעזר רב.
בדיקת הראייה הירודה מתחילה עם שאלות רקע מקיפות לגבי הקשיים בחייו של המטופל. דגש מיוחד מושם על בעיות תפקודיות של המטופל, כמו ראייה לצורך קריאה, תפקוד במטבח, הפרעות של סנוור, בעיות בהגעה ממקום למקום, סביבת העבודה, צפייה בטלוויזיה, דרישות בית ספריות וכדומה.
כדאי להביא לבדיקה כמה שיותר מסמכים רפואיים רלוונטיים. בדיקות רפואיות, יכולות לכלול הערכה של תפקודי ראייה, כגון תפיסת עומק, תפיסת צבע, רגישות לניגודיות (קונטרסט) ועוד. מדידת חדות הראייה, תיעשה על גבי לוח מיוחד, המיועד לבדיקות ראייה ירודה ולאחר מכן תיעשה בדיקת אופטומטריסט למרשם משקפיים.
לוחות ראייה ירודה כוללים טווח רחב של ספרות לזיהוי, על מנת לקבוע בצורה מדויקת את נקודת הפתיחה של ההליך השיקומי.
בדיקת הראייה תתבצע בדרך כלל במסגרת בדיקה, ע"י החלפה של עדשות בהפרשים של דיופטרים שלמים, על מנת להקל בזיהוי ההבדלים ביניהן.
במהלך הבדיקה האופטומטריסט המומחה יכול לבדוק היעזרות של המטופל בטלסקופים, זכוכיות מגדלת, משקפיים מגדילות וכדומה. בנוסף, ניתן לבדוק את יעילותם של משקפיים צבעוניות ("פילטרים"), על מנת להפחית את הסנוור מחוץ לבית ובתוך הבית.
בדיקת רופא, יכולה לכלול שימוש במיקרוסקופ מיוחד, הרחבת אישונים, בדיקות קרקעית העין ומדידת לחץ תוך עיני.
ישנה חשיבות גדולה להרכבת משקפיים, גם אם הם לא משפרים כלל את הראייה, על מנת להגן פיסית על העיניים מפני פציעה (ענפים של עצים ברחוב וכדומה). הזמן הדרוש לבדיקת ראייה ירודה הינו בדרך כלל פי שניים או שלוש, מאשר הזמן הנדרש לבדיקת עיניים רגילה.
הסברים נוספים על בדיקת ראייה ירודה
בדיקת הראייה הירודה, די שונה מבדיקת הראייה הבסיסית המבוצעת בחנויות האופטיקה הרגילות ובמרפאותיהם של רופאי העיניים. מטרת הבדיקה של ראייה ירודה, היא לכלול הערכה של צרכים תפקודיים, יכולות ומגבלות של מערכת הראייה של הפציינט, הערכת מחלות עיניים ומחלות גוף, והשפעתן על הראייה. בנוסף, מתבצעת הערכה של התאמה למכשירי ראייה ירודה ותוכניות שיקום מיוחדות. בנוסף, ישנו צורך בהדרכה של הפציינט, בני משפחה ונותני סיוע נוספים, על מנת לספק הדרכה על יכולות הראייה של המטופל למורים, מעסיקים ומטפלים. במקרה הצורך נרשמים מכתבי הפניה לאנשי שיקום נוספים ולרופאים מומחים.
הבנת צרכי המטופל בדיקת הראייה הירודה, מתחילה בשאלון ארוך, הכולל הבנה של הבעיה העיקרית, בעיות נוספות וטיפולים שהמטופל כבר מקבל. בנוסף, מבררים לעומק לגבי ההיסטוריה הרפואית והמצב הסוציאלי. מטרת השיחה הזו, היא לשים דגש על השאלה, כיצד המטופל מתפקד ומה הצרכים המיוחדים שלו. שאלות לדוגמה הקשורות לבריאות הכללית, האם למטופל יש בעיות בריאות, או שהוא עובר כרגע טיפולים אשר עלולים להשפיע על הראייה? אם פציינט סובל מסכרת למשל, האם הוא יכול לראות את המחט ואת תוכן המזרק? האם הוא יכול לקרא על המרכיבים התזונתיים הכתובים על אריזה של מאכל? האם הוא יכול להתרשם לבד ממצב הרגליים שלו? האם הפציינט נוטל תרופות שעלולות להשפיע על הראייה והאם הוא בכלל מסוגל להבדיל בין התרופות שלו?
הבנת צרכי הקריאה והראייה לקרוב
מה נדרש מהמטופל לקרוא, ומה הוא היה רוצה לקרא? מה הוא יכול לקרא כבר היום? האם הוא ניסה בעבר ספרים קוליים (ספרים אלקטרוניים, המקריאים בקול את הטקסט)? אילו אביזרים יש לו בבית? אם יש כבר אביזרים בבית, מומלץ מאד להביא אותם, על מנת לחסוך זמן ולהימנע מרכישה חוזרת שלהם.
ראייה בטווחי ביניים
פעולות הדורשות ראייה תפקודית בטווחי ביניים, כוללות כתיבה, תפירה, בישול ושימוש במסך מחשב. יש לבדוק, האם המטופל מסוגל בכוחות עצמו לרשום צ'ק ולעבור על חשבון הבנק שלו. כמו כן, חשוב להעריך, האם המטופל מצליח להשתמש באביזרים אלקטרונים פשוטים, כגון מחשבון, טלפון סלולרי ושעון יד.
פעולות של חיי יום יום
חשוב לדעת, האם ציוד הבישול מסומן בצורה ברורה, האם מדרגות הבית מסומנות בצורה בטיחותית, והאם המטופל מסוגל לבצע עבודות בית כגון נקיון, תשלום חשבונות וכביסה.
שימוש במחשב
יתן לבדוק, האם המטופל עושה שימוש במחשב, מהו גודל מסך המחשב? לאיזה סוג של עבודה נדרש לו המחשב? האם המטופל מסוגל לגלוש באינטרנט?
פנאי
אילו דברים נעשים בשעות הפנאי? האם למטופל יש תחביבים? האם הוא יכול לראות (ולשמוע) טלוויזיה?
הגעה ממקום למקום
האם ישנן בעיות תנועה? האם הוא יכול לצאת מהבית לבדו? האם המטופל נעזר במקל או בכלב נחייה? האם המטופל נתקע בחפצים בבית? או נתקל במכשולים ברחוב? האם עבר הדרכות תנועה והתמצאות?
נהיגה
לעתים אנשים שהראייה שלהם התדרדרה ממשיכים לנהוג, על אף הסיכון העצום הכרוך בכך. חשוב לדון לעומק בנושא, ובמידה והראייה אינה מספקת לנהיגה, יש לעבור להשתמש בתחבורה הציבורית ולהפסיק לנהוג.
אור וסינוור
כיצד המטופל מתמודד עם אור שמש חזק? עם האור הרגיל בתוך הבית? מהם תפקודי הראייה שלו בלילה? האם הוא מרכיב משקפי שמש, ובמידה וכן, מאיזה סוג ובאיזה צבע? האם הוא משתמש בכובע אן במגן שמש? האם הסנוור מפריע לו להגיע ממקום למקום? האם יש קושי במעבר בין עצמת תאורה שונות?
למידע מקצועי נוסף וייעוץ ללא עלות, ניתן ליצור קשר דרך סעיף צור קשר>>
